החלטה בתיק בש"א 1536/06

1. זוהי בקשה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ שניתן נגד המשיב מס' 2.

ביום 4.5.06 ניתן למבקשת, על פי בקשתה, צו לעיכוב יציאתם מן הארץ של המשיבים מס' 1-3, והבקשה נקבעה לדיון במעמד כל הצדדים. המשיבות מס' 1 ו- 3 לא התייצבו לדיון שנקבע, אף שהבקשה וההזמנה לדיון הומצאו להן כדין, ואילו המשיב מס' 2 (אשר יקרא להלן: "המשיב"), הקדים והגיש בקשה לביטולו של הצו.

2. טרם מתן הצו, הגישה המבקשת תביעה ע"ס 2,501,000 ש"ח נגד ארבעת המשיבים, בה היא מייחסת למשיבים פרשת מירמה רחבת היקף. על פי הנטען בתביעה, ניצלה המשיבה מס' 1, מרינה צוראל (להלן: "צוראל"), את מעמדה כמנהלת חשבונות באחד מסניפי המבקשת, והוציאה במרמה מיליוני שקלים מן המבקשת, על פני תקופה של כחמש שנים. את המעילה ביצעה ע"י העברת מאות אלפי ש"ח, מידי שנה, מחשבונות המבקשת אל חשבונות הבנק של המשיבים מס' 2-4, שני ילדיה ובת דודתה של צוראל.

את מעשיה אלה ביצעה צוראל ע"י יצירת זהויות בדויות של עובדים, אשר "נשתלו" במערכת השכר של המבקשת כעובדים פיקטיביים במשך מספר שנים, ואשר "שכרם" הועבר לחשבונות הבנק של המשיבים מס' 2-4. לפי בדיקת המבקשת הועבר בפועל לחשבונות המשיבים, בין השנים 2000 עד 2005, סכום משוערך של כ-2.3 מיליון ש"ח. בנוסף, נאלצה המבקשת לשאת בהוצאות הנלוות לשכרם של אותם העובדים לביטוח הלאומי ולרשויות המס.

בעקבות גילוי המעילה, וימים ספורים לאחר הגשת התביעה, נחקרה צוראל על ידי חוקר מטעם המבקשת. בהודעתה הודתה בנטילת הכספים ע"י רישום כוזב של עובדים בדויים. עוד הוסיפה כי ניהלה את חשבונות הבנק של ילדיה, וכי העברות הכספים לחשבונותיהם נעשו ללא ידיעתם.

3. בבקשתו לביטול צו עיכוב היציאה מן הארץ, טוען המשיב, בנה של צוראל, כי לא ידע דבר על העברות הכספים לחשבונו. לטענתו, נפתח החשבון ביום 20.6.99 ואמו הייתה מיופת כוח בחשבון ממועד פתיחתו ועד היום. לטענתו, עשה שימוש בחשבון לאורך השנים רק לשם הפקדת משכורתו הצבאית, ומאוחר יותר להפקדת שכרו כעובד חברת מצמן את מירוץ. הוא לא נהג להגיע לסניף הבנק, הסתפק במשיכת כספים באמצעות הבנקט, וכי מאז חודש אוגוסט 2004 אין הוא עושה בחשבון כל שימוש.

המשיב טוען, אפוא, כי לא היה מעורב בגניבת הכספים ולא ידע על כך דבר.

ב"כ המשיב מוסיף וטוען כי המבקשת לא הביאה ראיות לכאורה להוכחת מעורבותו של המשיב במעשי המרמה. עוד הוא טוען כי לא הוכח כי המשיב עומד לצאת מן הארץ לצמיתות או לתקופה ממושכת וכי הדבר יכביד על קיום ההליך או על ביצוע פסק הדין. לטענתו, מנהל המשיב עסק מצליח לשיווק אופניים אותו הקים בעמל כפיו, והוא עומד למסד את יחסיו עם חברתו ולהקים משפחה. מרכז חייו הוא, אפוא, בארץ, ואין זה סביר כי יזנח את כל אשר לו ויעזוב לחו"ל. המשיב טוען עוד כי הוזמן לכנס שנתי בתחום האופניים המיועד להתקיים בארה"ב ביולי 2006, ואליו מוזמנים יבואנים וזכיינים מכל רחבי העולם. היעדרו מן הכנס עלול לפגוע ביכולת השיווק של עסקו ולפגוע בפרנסתו.

4. מן הראיות שהובאו עולה, לכאורה, כי צוראל פעלה להעברת כספים לחשבון הבנק של המשיב, חשבון מס' 419532 בסניף קרית אתא של בנק דיסקונט. הדבר עולה הן מהודעתה של צוראל בפני החוקר, והן מתוך המסמכים שהוצגו ע"י המבקשת.

המבקשת טוענת כי צוראל העבירה לחשבונו של המשיב, לאורך השנים, סכום המגיע (נומינלית) לסך כ- 300,000 ש"ח. את שיעורו של הסכום היא מסיקה מתוך הכרטיסים האישיים השנתיים של העובדות הבדויות מזל לירהרנרט ואלכסנדרה יוסיפובה, הנושאים את סיכום התשלומים ששולמו לשתי עובדות אלה בשנים 2000-2002, והנוקבים במספר חשבון הבנק של המשיב כחשבון הבנק שאליו הועברו התשלומים (ראה מב/1).

ב"כ המשיב טוען כי אין לסמוך מימצאים על הכרטיסים האישיים שהוצגו ולעניין זה הוא מצביע על רשימת התשלומים שהועברו לבנק ע"י המבקשת, נספח א3 לכרך הנספחים, ועל פיה הועבר שכרה של יוסיפובה בחודש יוני 2001 לחשבון הבנק של המשיבה מס' 4 דווקא ולא לחשבונו של המשיב. בהקשר זה הסביר העד יעקב שוסטר, עובד מחלקת הביקורת של המבקשת, כי רישום מספר חשבון הבנק בכרטיסו האישי של העובד נעשה לפי העדכון האחרון שניתן ע"י המבקשת (ולמעשה ע"י צוראל), ביחס לחשבון הבנק אליו יש להעביר את שכרו של העובד.

אכן, נוכח הבהרתו של העד שוסטר, אין בכרטיסים האישיים, כשהם לבדם, כדי להעיד על שיעור הסכומים שהועברו במהלך השנים לחשבונו של המשיב. יחד עם זאת, הנני סבורה כי צירוף כרטיסיהן האישיים של "העובדות", יחד עם ראיות נוספות שהובאו, יש בו כדי להוכיח, לכאורה, וברמה הנדרשת להליך זמני זה, כי אכן הועברו לחשבונו של המשיב מאות אלפי ש"ח במהלך השנים.

המבקשת צירפה לבקשתה העתקים מידגמיים של רשימות חודשיות של תשלומי המבקשת (סניף קריות) לבנקים, לחודשים יוני 2000, אפריל 2001, יוני 2001, פברואר 2002, אוקטובר 2003, ומרץ 2005. "שכרה" של העובדת מזל לירהרנרט, בגין כל החודשים שנדגמו, למעט חודש מרץ 2005, הועבר לחשבונו של המשיב. דומני שדי בכך כדי להוכיח, לכאורה, כי כל התשלומים המפורטים בכרטיסה האישי של העובדת מזל לירהרנרט, לשנים 2000 ועד 2002, אכן הועברו לחשבונו של המשיב.

שכרה של העובדת יוסיפובה אלכסנדר נראה לראשונה ברשימות התשלומים לבנק בחודש יוני 2001 (חודש "עבודתה" הראשון על פי כרטיסה האישי לשנת 2001) והועבר לחשבון המשיבה מס' 4. בחודש פברואר 2002 כבר הועבר לחשבון המשיב, וכך גם בחודש אוקטובר 2003. בחודש מרץ 2005 היא איננה מופיעה כלל. נראה, איפוא, כי לפחות חלק מן התשלומים של שנת 2002 בגין יוסיפובה הועברו לחשבונו של המשיב.

זאת ועוד. הראיה הטובה ביותר לגובה הסכומים שהועברו בפועל לחשבונו של המשיב היא תדפיסי התנועות בחשבונו של המשיב. בהעדר גישה למבקשת לתדפיסים אלה, מצופה היה מן המשיב, הכופר בהעברת הכספים לחשבונו, כי יפעל להצגת דפי החשבון בבית המשפט. תחת זאת, טען המשיב כי נמנע ממנו לקבלם בשל מחלוקת משפטית עם הבנק בעניין יתרת חוב פעוטה שלא סולקה בחשבון. יצויין כי על פי המסמכים שהוגשו הוסדרה המחלוקת עם הבנק כבר ביום 11.5.06, ויש להניח כי אילו נתבקשה ארכה לשם הגשת התדפיסים, היתה הבקשה נעתרת.

יש לקבוע, אפוא, כי לאורך השנים 2000 עד 2003 הועברו, לכאורה, לחשבונו של המשיב מאות אלפי ש"ח מכספי המבקשת. המבקש אף מודה כי עשה שימוש בחשבון הבנק שלו לשם הפקדת שכרו הצבאי, ולאחריו שכרו כעובד חברת מצמן את מירוץ, ולשם משיכת כספים מן החשבון וזאת עד לשנת 2004.

זאת ועוד. המשיב בן 24 בלבד ועל פי עדותו גדל בתנאים של מצוקה כלכלית. למרות זאת, בהיותו בן 22 בלבד, וכשמונה חודשים לאחר שחרורו מצה"ל, רכש זיכיון של חברת מצמן את מירוץ, חברה ליבוא ושיווק אופניים, להפעלת סניף הרשת בקריות, תוך נטילת התחייבויות כספיות כבדות (ראה נספח ו' לבקשתו לביטול הצו). ב-2005 הקים עם שותף סניף נוסף בכרכור, ובימים אלה הוא עומד לפתוח סניף שלישי בכרמיאל. עוד נתברר כי גם בן דודתו, עליו פרשה אמו את חסותה, פתח לפני כשלוש שנים, בהיותו בן 20 בלבד, עסק של מינימרקט הפתוח 24 שעות ביממה, בו עובדת גם אחות המשיב, המשיבה מס' 3. המשיב טען כי אינו יודע לומר אם אחותו בת ה-21, היא שותפה בעסק אם לאו.

הנני סבורה, כאמור, כי די בעובדות שפורטו לעיל כדי להניח את תשתית ראייתית מהימנה לכאורה לקיומה של עילת תביעה נגד המשיב.

5. בית המשפט רשאי להורות על עיכוב יציאתו של נתבע מן הארץ :